פסק דין נרחב בו זכה משרדנו, בבית המשפט המחוזי בחיפה כמייצג הנתבע 1 בענייני מקרקעין
התובעים גם חזרו בהם מערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט העליון לאחר שהתקבלה עמדתנו ועיכוב הביצוע בתיק בוטל תוך חיובם בהוצאות נוספות.
מה קורה בעת התנגשות בין זכויות שביושר לפני חוק המקרקעין לבין זכויות שנרשמו אחריו ולפיו?
כיצד יש לפרש את הלכת ״גנז״ והפרת חובת תום הלב מקום שלא נרשמת הערת אזהרה?
הכיצד ניסיון לאשר פלישה למקרקעין והתנגדות לתביעת פינוי באמצעות שימוש לרעה בהליכי משפט וניסיון להוכיח בעלות באמצעות מסמכים מפוקפקים ותוך שיהוי חמור דינו כישלון חרוץ ?
ואיזה משמעות, אם בכלל, יש לתת לחזקה רבת שנים במקרקעין מוסדרים??
האם ניתן לאשר חתימה בשם קרובי משפחה במקרקעין גם ללא יפוי כוח והרשאות מפורשות מטעמם?
על כל אלה ועוד בפסק דינו הנרחב של כב׳ השופט ג׳יוסי שכאמור קיבל את עמדת מרשי הנתבע 1 במלואה, אישר במלואן את זכויות הבעלות שלו במקרקעין תוך חיוב התובעים לשלם למרשי הוצאות משפט בסך של 40,000 ש׳ח.
